רש"י על דניאל ט׳:כ״ו

26 וְאַחֲרֵי. אוֹתָן שָׁבוּעִים:

27 יִכָּרֵת מָשִׁיחַ. יֵהָרֵג אַגְרִיפַּס מֶלֶךְ יְהוּדָה שֶׁהָיָה מוֹשֵׁל בִּימֵי הַחֻרְבָּן:

28 וְאֵין לוֹ. כְּמוֹ וְאֵינֶנּוּ:

29 מָשִׁיחַ. אֵינוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן שַׂר וְגָדוֹל:

30 וְהָעִיר וְהַקֹּדֶשׁ. וְהָעִיר וְהַמִּקְדָּשׁ:

31 יַשְׁחִית עַם נָגִיד הַבָּא. עֲלֵיהֶם הוּא טִיטוּס וְאוּכְלוּסָיו:

32 וְקִצּוֹ בַשֶּׁטֶף. וְסוֹפוֹ לִקְלָלָה וַאֲבַדּוֹן שֶׁיִּשְׁטֹף כֹּחַ מַלְכוּתוֹ עַל יְדֵי מָשִׁיחַ:

33 וְעַד קֵץ מִלְחָמָה. גּוֹג תְּהֵא הָעִיר:

34 נֶחֱרֶצֶת שֹׁמֵמוֹת. חָרַץ שֶׁל שׁוֹמֵמוֹת: